טכניקת שירת רוק, מטאל ואקסטרים

טכניקה, פיתוח קול

אחת משיטות הלימוד שאני נותנת היא שירת רוק ומטאל. סצנת המטאל בישראל היא אחת הסצנות הקטנות אך המרכזיות ביותר. במשך השנים עולה הביקוש לשירת רוק ומטאל. כחלק מתהליך הלמידה שלי עם השנים לקחתי מהרבה שיטות לימוד שלמדתי כגון CVT וSLS.

טכניקות שאני עובדת מול תלמידי בפיתוח קול בסטודיו הן תמיכה. תמיכה עוזרת לנו להגיע לצלילים ללא התאמצות של מיתרי הקול ומפתחת לנו את היכולת הפיזיולוגית של הקול דרך הגוף ולכן הטכניקה חשובה לחיזוק בשירה..

נתחיל בכך שיש לנו את הרגיסטרים המרכזיים. קול חזק אינו תמיד דווקא ביטוי לעצבים, פחד או כאב. קול חזק לרוב נדרש כדי להלהיב קהל כאשר אנחנו שרים, כדי להוביל דעת קהל והכי חשוב לתת ביטוי אישי לרצונות, לדעות ולרגש שלנו.
בצלילים הגבוהים של המנעד הקולי בקול חזק העוצמה מתגברת. בנוסף נוסיף עוד כיווץ שמתבצע בבית הקול באזור שמעל המיתרים. הכיווץ גם הוא ייצור את העוצמה. חשוב מאוד: ככל שנשיר חזק יותר האוויר יצא מהר יותר וככל שנשיר חלש יותר האוויר ייצא לאט יותר. את הכיווץ הזה אנחנו נשיג ע"י טכניקה בשרירי הגוף ובקול מאנפף חד, חודר ואפילו צורמני. בשפה מקצועית בפיתוח קול השם שלו זה "טונג" אשר יש בו את תנועת הצירה.

עבור זמרים עוצמת הקול בצלילים גבוהים יותר של מנעד נשמעת טוב יותר בשירת הראש, אך ניתן לחזק את המנעד הגבוה גם בשירת החזה.

כששרים בעוצמה חזקה בצלילים גבוהים מומלץ לקחת יותר אוויר ולפתוח את הפה גדול יותר, להשתמש בתמיכה סרעפתית בשרירי רצפת האגן (מכונה גם שיטת פאולה) !
בנוסף יש לנו את מפתח הפה – שהוא חלל הפה .בפה יש לנו את החיך הקשה ואת החיך הרך. כאשר אנו מפהקים, החיך הרך מרחיב את תיבת התהודה בפה. לרוב בשיטה זו ניתן לשמוע זמרים קלאסיים (אופרה), בסול ועוד. היכולת הזאת חשובה כי היא מפתחת את ההרחבה ומשפרת את השירה. והיא גם מומלץ בשירת רוק ומטאל.

במאמר הקודם ציינו את הרגיסטרים המרכזיים, אמרנו שזה מושג חשוב בתחום פיתוח הקול. את השליטה באמצעות הפקת הקול ניתן לחלק לשלוש סוגים, אך הפעם אני מציינת את השימוש לכך בשירת רוק ואחדד אותם ע"י דוגמאות מלהקות וזמרים שונים.

שירת הראש – מתייחסת לכך שעם המעבר להפקת צלילים גבוהים יותר, הקול מתחיל להדהד פחות באזור החזה ויותר בחללי הראש, כמו הפה, הסינוסים והאף. לרוב משתמשים בשירה אומנותית קלאסית, במטאל זה לרוב במטאל סימפוני . זמרות אשר משתמשות בטכניקות האלו ניתן לשמוע בלהקות מוכרות כגון : טאריה טורונן (נייטוויש), סימון סימונס (אפיקה), אמי לי (אווינסנס), לורי לואיס (טיריון) ועוד.
שירת ערבוב ( MIX VOiCE) – המתאפיינת בשילוב בין קול הראש לקול החזה – זאת אומרת ערבוב בין הקול הגבוה לנמוך.
סיבה לכך שחשוב ששניהם יצליחו להתאחד ולהשתלב ביחד היא כי בשירה אתה חייב לעבור בצורה קלה מהצלילים הנמוכים לצלילים הגבוהים ללא מאמץ. הדרך הכי טובה למצוא את המיקס היא לאזן את העבודה של האוויר והשרירים. ניתן לשמוע זאת אצל זמרים רבים בשירת רוק ומטאל בלהקות כגון מת'יו בלאמי (מיוז),
שירת החזה – איכות הקול המשמשת את רובנו לדיבור. בזמן דיבור הקול מהדהד בעיקר בבית החזה ולרוב משתמשים בו בשירת רוק ומטאל להקות כגון: ליין סטיילי (אליס אנד צ'יינס), מת'יו בלאמי (מיוז), טיטיאנה (ג'נגר) ועוד.

אפקטים קוליים ברוק ומטאל

המוכר מביניהם הוא דיסטורשן – דיסטורשן קולי אשר הפקתו היא לפי שיטת ה- טונג אשר משלבת את אנפוף האף, מטרתו היא לחקות את צליל הגיטרה החשמלית. יש גם שיטה נוספת להוצאת דיסטורשן אשר אני משלבת כתרגיל שנקרא לואיס (על שם לואי ארמסטרונג ). בשירת לואי וגם אצל זמרים נוספים כמו כריסטינה אגילרה – יש מפתח דיסטורשן על מפתח שבין O ל- A המשלב את השימוש בחיך הרך באותו הזמן.

גראולינג (בעברית שאגה) – טכניקת בשירת המטאל אשר מהותה השמעת קולות נמוכים, גסים, מגרגרים ובלתי מלודיים. חשוב לציין – גראולינג לא בא מהגרון אלא מהסרעפת, אחרת זה יכול לגרום לפגיעות במיתרי הקול. מומלץ מאוד לבוא לשיעור פיתוח קול ולהתנסות בשירת גראולינג.
סגנון אשר מאפיינת את הגראולינג הוא דת' מטאל, אך יש סגנונות נוספים אשר יש שימוש בגראולינג והם: דום-דת', בלאק מטאל, פולק מטאל, דום-גותי ומטאל גותי.
סגנון זה מובדל מיתר סגנונות המטאל; והוא עומד בניגוד גמור לשירה המלודית.

סקרימינג – היא טכניקה ווקאלית מורחבת שפופולרית בעיקר בז'אנרים של מוזיקת "אקסטרים" כמו מטאל כבד, פאנק רוק וספייד מטאל. הוא נפוץ בתתי-ז'אנרים הקיצוניים יותר של ההבי מטאל, כמו דת' מטאל, בלאק מטאל ותת-ז'אנרים רבים אחרים. הטכניקות הנפוצות ביותר הן נהמות וקולות קשים. העוצמה, גובה הצליל ומאפיינים אחרים משתנים בין ז'אנרים שונים לבין סולנים שונים.
עם זאת, עם טכניקה נכונה, ניתן לעשות צרחות ללא פגיעה במיתרי הקול.

בהקלטות ברוב הפעמים כשאנחנו שומעים זמר שמשתמש באפקטים קוליים (סקרימים, גראולים) בשיר אנחנו לא באמת יודעים מה נעשה שם הפקתית. התוצאה הסופית מקומפרסת, מלאה בריוורב, אחרי טיפול תדרים ולעיתים גם מוקלטת כמה פעמים.