במאמר הזה אתמקד בטכניקת הגראנג' ובניואנסים של זמרים בז'אנר שבעיני רוב אנשים נחשב לסגנון ייחודי שנעלם מן העולם. אולי קודם נתחיל להסביר מזה בכלל גראנג' ומאיפה הוא מגיע?
מה זה סגנון גראנג' (Grunge Music)?
מדובר בסגנון מוסיקלי של רוק אגרסיבי ואלטרנטיבי, ששלט בעולם המוזיקה הפופולרית של שנות ה-90. ז'אנר של רוק אלטרנטיבי המושפע מפאנק רוק, הבי מטאל, ולעיתים אף סטונר רוק / סלאדג' מטאל. המאפיינים המוסיקליים המוכרים ביותר של מוסיקת הגראנג' היה צליל הגיטרה ה"מלוכלך" והחזק שלו, השירה הצועקת, התיפוף הכבד בקצב איטי והמנהיגות עם ההרמוניה הקשיחה. את הצליל ה"מלוכלך" השיגו נגני הגיטרה עם דיסטורשן, הרבה פידבק ונגינה בפריטה חזקה של אקורדים שלמים.
מאיפה הגיע הגראנג'?
הגראנג' נולד בעיר סיאטל, מה שהקנה לו את השם הנוסף "הסאונד של סיאטל", ובערים הסמוכות לה בצפון-מערב ארצות הברית, כמו פורטלנד ואולימפיה. להקות הגראנג' הראשונות שהוקמו שם הפכו למובילות הז'אנר.
הגראנג' נולד בסוף שנות השמונים והגיע לשיא הפופולריות שלו בשנות ה-90, במיוחד בין 1991 ל-1994. הנפילה בפופולאריות של הסגנון חלה בד בבד עם מותו של סולן "נירוונה" קורט קוביין, מי שנחשב "המלך הבלתי מוכתר של הגראנג'" ו"דובר הדור" של תקופתו.
מקור המילה "גראנג'" הוא מהדימוי ה"מלוכלך" שנקשר במילה זו. הסיבה היא צליל הגיטרה ה"מלוכלך" שבו מתאפיין הסגנון ובעיקר השימוש הנרחב בסולם הדרופ D. בנוסף, משמשת אותה מילה גם לסגנון אופנה רשלני ולא-מוקפד במתכוון, מה שהתקשר גם להופעה החיצונית המרושלת שאימצו מרבית מוזיקאי הגראנג' בשנות ה-90.
מה משמעות המוזיקה ומילות השירים?
מילות השירים והמוזיקה הביעו בדרך כלל תסכול, כעס, פחד, עצב ודיכאון. רבים מהכותבים היו מתבגרים מורדים ומדוכאים, והפרסום המהיר בגיל צעיר מאוד הביאו אותם לכתוב שירי גראנג' שעסקו במחאה על עוני ועל חוסר שיוויון ולמען צדק חברתי בחברה השבעה והמושחתת שהם ראו.
פריצתו של הגראנג'
פריצתו של הגראנג' לתודעה קשורה קשר הדוק ללהקת "נירוונה" הבועטת – שנחשבת ללהקה החשובה ביותר בז'אנר הזה. נירוונה וסולנה הכריזמטי קוביין פרצו מסיאטל בשנת 1991, עם אלבום הבכורה של הגראנג' ובו גם השיר שהפך להמנון של בני הנוער בשנות ה-90, "Smells Like Teen Spirit".
רבים קושרים את מוסיקת הגראנג' לדור ה-X. למעשה, לידת המושג של "דור ה-X" הייתה במקביל לפריצת הגראנג'.
טכניקת גראנג'
במאמרים הקודמים ציינתי את הרגיסטרים המרכזיים. אמרנו שזה מושג חשוב בתחום פיתוח הקול. את השליטה בהפקת הקול ניתן לחלק לשלושה סוגים, אך הפעם אני מציינת את השימוש לכך בשירת רוק ואחדד ע"י דוגמאות מלהקות וזמרים שונים.
- שירת הראש – מתייחסת לכך שעם המעבר להפקת צלילים גבוהים יותר, הקול מתחיל להדהד פחות באזור החזה ויותר בחללי הראש, כמו הפה, הסינוסים והאף. לרוב משתמשים בה בשירה אומנותית קלאסית, וניתן לשמוע אותה גם אצל סולני הלהקות כריס קורנל (סאונדגרדן), ליין סטיילי (אליס אין צ'יינס), ואדי וודר (פרל ג'אם)
- שירה מעורבת ( MIX VOiCE) – מתאפיינת בשילוב בין קול הראש לקול חזה – זאת אומרת ערבוב בין הקול הגבוה לנמוך.
חשוב ששניהם יצליחו להתאחד ולהשתלב ביחד, כי בשירה חייבים לעבור בצורה קלה מהצלילים הנמוכים לצלילים הגבוהים ללא מאמץ. הדרך הכי טובה למצוא את המיקס היא לאזן את העבודה של האוויר והשרירים. ניתן לשמוע זאת אצל סולנים רבים בשירת רוק ומטאל כגון ליין סטיילי (אליס אין צ'יינס), כריס קורנל (סאונדגרדן), אדי וודר (פארל ג'אם) , קורט קוביין (נירוונה) ועוד.
- שירת החזה – איכות הקול המשמשת את רובנו לדיבור. בזמן דיבור הקול מהדהד בעיקר בבית החזה ולרוב השתמשו בו בשירת רוק ומטאל סולנים כגון: ליין סטיילי (אליס אין צ'יינס), כריס קורנל (סאונדגרדן), אדי וודר (פרל ג'אם) , קורט קוביין (נירוונה) ועוד.
יש לציין שהיו המון להקות טובות בז'אנר הזה כגון אליס אין צ'יינס, סאונדגרדן, פרל ג'אם ועוד.
אני כמוזיקאית וכזמרת מושפעת מלהקות וזמרים אלה. לכל זמר בסגנון הזה היה חלק יחודיי בהתפתחות המוזיקלית שלי ושל רבים מתלמידיי. תלמידים בעיקר בגילאי 25-40 לומדים אצלי את סגנון הרוק והמטאל, וחלק חשוב בהתפתחות ובזהות המוזיקלית מושפע אצלם מהגראנג'.
מאפיינים טכניים –
- שירת חזה – מאופיינת בשימוש נרחב בשירת החזה
- מיקס וויס – שימוש נרחב בטוואנג, זאת אומרת שימוש באזור האף שלנו כדי להגיע לצליל גבוהים במיקס וויס.
- המנעד הקולי – השימוש בכל המנעד מנמוך לגבוה הוא חשוב ביותר בסגנון.
- שימוש בחך הרך כדי לתת נפח בכל חלל הפה.
- שימוש בהד וויס נמוך- כמובן שניתן לשמוע את זה בשירים רבים של הלהקות שציינתי למעלה.
- שימוש חזק בתנועות גוף כדי להגיע לצליל גבוה – לדוגמא, בצליל ארוך או גבוה, הזמר עושה קידה קדימה כדי להגיע לצליל, וזה גם מוסיף להופעה שלו.
אפקטים קוליים מרכזיים
- דיסטורשן – דיסטורשן קולי אשר הפקתו היא לפי שיטת הטוואנג אשר משלבת אנפוף ומטרתה לחקות את צליל הגיטרה החשמלית.
איך זה מתבטא אצל זמרים בסגנון?
ליין סטיילי – קול מיוחד, שירה רחבה. דיסטורשן קולי חד. הוא משתמש בהמון טוואנג בצלילים הגבוהים כדי להגיע לצליל, ובאזור החך הרך כדי להרחיב את מפתח הפה .
אותו הדבר אצל הזמר כריס קורנל. מבחינת הטכניקה – גם הוא משתמש במפתח הפה ובחך הרך, בטוואנג גבוה ובצ'סט וויס מתפרץ. הוא הוסיף הרבה דיסטורשן לקולו.
כמורה לפיתוח קול לרוק ומטאל, אני לוקחת את האומנים האלה כדוגמה לביצוע קולי טוב ולשימוש במנעד הקולי כהלכה.
אני אישית ממליצה להקשיב לסגנון ולקחת ממנו את השירים המתאימים לחיזוק הטכניקה.
רוצים לשיר כמו זמרי הרוק, הגראנג' והמטאל הגדולים?
לדעת לצרוח בצורה בריאה ונכונה?
בואו לשיעור פיתוח קול ללימוד שירת רוק, גראנג', מטאל ואקסטרים, ותפתחו את יכולת השירה שלכם בצורה נכונה וללא מאמץ! 😊